<h1>ספר האסופות מכת"י סימן תקס"ח</h1>
<h2>דף קו:</h2>
סדר חליצה מבקשין ממנו ב"ד שייבם אותה ואם הוא ילד והיא זקינה או הוא זקן והיא ילדה משיאים אותו עיצה ההוגנת לו ואומ' לו כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך, וכשלא יתרצה יעמדו היבם ויבמה על רגליהם כדא' בשבועות [ל' ע"ב] דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דכת' [דברים י"ט] ועמדו שני האנשים וגו', והא דתני' בסיפרי ועמד ואמר וגו', מכאן שצריך לחלוץ מעומד לאו לעיכובא דתניא [ק"ג ע"א] חלצה בין עומד בין יושב בין מוטה כשירה, אי נמי אסמכתא בעלמא. ואחד מן הדיינין מקרא אותה בלשון הקדש כאשר כתבתי לעיל, והדיינין יתנו לב לשמוע ולהבין וקוראה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, וצריכה לקרות לא אבה יבמי בלי הפסק, והיבם קורא לא חפצתי לקחתה. ואפסוקי מילתא לית לן בה. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, ומתרת בימינה, וחלצה נעלו מעל רגלו ביד ימין, ותופשתו לרגל ימין ביד שמאל בעת שחולצת ביד ימין והיבם דוחק בכח רגלו על הארץ והיא מתרת ומגבהת מכוחה את רגלו וחולצת למנעלו, ורוקקת, רוק עב בפני היבם וצריכי דייני למחזי רוקה כד נפיק מפומה, ור"ת נמי כתב צריכין לראותו עד נופלו לארץ ואין נר' לה"ר אבי"ה דלא כת' אל' לעיני הזקנים וירקה, ובירושל' [פי"ב ה"ו] א"ר (אהבו) [אבהו] מכיון שנראה הרוק יוצא מפיה אפילו הפריחתו הרוח כשר, ובגמרא דידן [ק"ו ע"ב] א' אביי רוק שקלטתו הרוח ולא כלום, הילכך הוא ארוך והיא גוצא וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בענן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל, וכן אם עומדת במקום גבוה. ואם הקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי, ואם רקקה דם תחלוץ לפי שאי אפשר בלא ציחצוחי הרוק, ותו דלא כת' וירקה רוק, והני מלי במוצצת אבל בשותת לא. וראוי לה שלא תאכל בו ביום קודם חליצה, כי יש דברים המרבים הרוק דאמ' רבא אכלה תומא ורקקה אכלה גרגישת' ורקקה לא עשתה ולא כלום מאי טע' וירקה מעצמה בענן, וכן רמונים כדא' בפר' אע"פ [כתובות ס"א ע"ב], ואין אנו בקיאין בדברים המרבים רוק, וכן הגון לה למעט בדיבור כדי שיהא הרוק עב, ומיהו אינה נפסלת חליצה אלא במה שאמרו חכמים, וצריכה להיזהר שלא תרוק כלל לפני היבם ולפני הדיינין קודם שתחלוץ.
וה"ר אליע' ממ"ץ היה נוהג להתיר חרם של רבי' גרשם ליבם לישא שתי נשים כדי שלא יהיה חליצה פסולה וצריכה לחזר על כל האחין והיה או' שבמקום מצוה לא נגזרה גזירה, והשתא הויא עולה לייבום ולחליצה ואחרי החליצה תעמוד הגזירה במקומה. ואחר הרקיקה קוראה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל, ורב יהודאי כתב שהיבמה אומרת ג' פעמים חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, וכן הדיינים וכל העומדים שם מצוה עליהם לומר ג' פעמים חלוץ הנעל, חל' הנ', חל' הנעל, ודומה לו במנחות [ס"ה ע"א] מגל זו מגל זו מגל זו, וכן בהתרת נדרים ובהפרתם, ושוב מתירים הדיינין לינשא מיד שהרי שהו ג' חדשים קודם החליצה, ונהגו לכתוב לה גט חליצה לפרסומי למילתא מיהו אפילו לא נכתב מותרת לשוק, וחותמין רק ג' הדיינין. חלצה באנפיליא פסולה, ודוק' של בגד אבל של עור כשר, סנדל שאין לו עקב פסול. מנעל שגדול כל כך שאינו יכול להלך בו או קטן שאינו חופה רוב רגלו או סנדל המסוליים פי' שאין לו עקב פסול, א' אביי האי מאן דכת' גט חליצה צריך למכתב ואקרינוהא לדידה מן מאן יבמי עד יבמי, ואקרינוהי לדידיה מן לא עד לקחתה, ואקרינוהא לדיד' מן ככה עד חלוץ הנעל, מר זוטרא משרטיט וכתב לכולה פרשה והילכת' כמר זוטרא, ובירושל' [פי"ב ה"ו] מסיים ושרת סיניה מעל ריגליה דימיניה וירקת קודמניה ואמר' ככה יעשה וגו', וצריך לסרגלה בסירגול ולא בדיו וכתי' במותב תלתא דייני הוינא וחתמי הג' דיינין.
לשון קצר מקבעיה לדוכתא, לובש ברגל ימין מנעלו ורגלו יחף וקושרו, ובאים לפני ב"ד, והב"ד ג', וב' מצטרפ' עמהם ועומדים היבם והיבמה לפניהם ונותנין לו עיצה הוגנת [וקוראה מאן יבמי וגו'] וקורא לא חפצתי לקחתה, ושוב אם רצה יושב ותופסת רגלו ימנית בידה שמאלית, ומתרת בידה הימנית, ושולפתו בימנית, וחולצתו מרגלו, ורוקקת, רוק הנראה לדיינין מפומה על ארעא, וקוראה ככה יעשה וגו' עד חלוץ הנעל ג' פעמים, וכן כל העומדים שם. בשכל טוב שליח ב"ד מנעיל הסנדל ברגל ימין של יבם ועונבו ברצועתו מלפנים כלפי הרגל כדי שתהא עומדת ומתרת הרצועה לפני הזקנים.
